כתבה על הספר "אגרופים" ו"קפה" במילנו באתר "ספרים, סופרים ומה שביניהם" (READ BOOKS)
http://readbooks.co.il/300114/
כתבה על הספר "אגרופים" ו"קפה" במילנו באתר "ספרים, סופרים ומה שביניהם" (READ BOOKS)
http://readbooks.co.il/300114/
ב-23.1.2014 רואיינתי בערוץ 2 בטלויזיה בתכנית של טל מן "יצירה מקומית". הראיון הועלה ל-YםוTונק ב-19.2.2014 וזכה ב-284 צפיות. אורך הסרטון – 5.21 דקות
ב-16 בינואר 2014 התקיים ראיון עימי ברדיו רמת השרון 106FM . המראיינת היתה גלי סוקולוב, והיא שאלה על הספר "אגרופים" ו"קפה" במילנו מיד עם צאתו לאור. הראיון נמשך 9.49 דקות ופורסם ב-YouTube ב-26.1.2014 וזכה בלמעלה מ-300 צפיות.
כנס חוקרים במדעי המידע, אוניברסיטת חיפה, 2013
ד"ר שחף הגפני, מרצה במקצועות המידע, הספרנות וההיסטוריה, מנהל הספריה במכללה האקדמית גורדון ויו"ר ארגון הספרנים והמידענים בישראל אס"י-אסמ"י.
מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכון מופ"ת בתל-אביב.
shahaf@gordon.ac.il
מגמות מחקריות בספרנות העולמית / מאת ד"ר שחף הגפני
תקציר ההרצאה: ככל שהשנים חולפות, אנו נמצאים עמוק יותר ברב-לאומיות ובגלובליזציה ברוב תחומי החיים, וכך גם בספרנות ובמידענות. פה ושם אנו שומעים על הפגנות פוליטיות וכלכליות כנגד הגלובליזציה, אבל בנושאי הספר והמידע יש בעיקר מן החיוב. שיתופי הפעולה הקיימים כיום בשני הנושאים הללו הם ללא ספור וללא גבולות. הספריות נפתחות יותר ויותר כלפי העולם החיצוני ובמינונים רבים: החלפת מידע וזרימתו, רכישות והשאלות בינספרייתיות. הספריות ומרכזי המידע הפכו להיות השגרירים בתחומי הפצת הידע כסוכני תרבות בחינוך, בחברה, ברפואה ובמשפט. כיום אי אפשר להסתגר כיחידה עצמאית ואוטרקית ולטעון, כי " עדיף כך, מכיוון שכך היה נהוג מימים ימימה". העולם והחיים הבינלאומיים הפכו לפתוחים ושקופים יותר. תרמו לכך כמובן המדעים והטכנולוגיות החדשים.
ההרצאה עוסקת בארבעה מעגלים. המעגל הראשון מכיל את האינטרנט, אשר הקפיץ את שירותי המידע בכמה מעלות קדימה. לקטגוריה זאת ניתן להוסיף את מאגרי המידע החינמיים והנרכשים. כיום ניתן להגיע בלחיצת כפתור במחשב או בסמארטפון כמעט לכל מידע אפשרי. לא פעם גם למידע המוגדר כמסווג או כביטחוני. אם בעבר זה היה מתפקידם של העיתונים ושל מרכזי התקשורת הכתובה והמוקרנת לדווח, הרי שכיום זה גם מתפקידם של הספרנים והמידענים. לעזרתם נרתמו גם הארגונים המקצועיים במישור הבינלאומי (IFLA) ובמישורים הלאומיים (ASMI, SLA, LA, ALA).
המעגל השני, שלאחר האינטרנט והגוגל, הגיע עם רשתות חברתיות ומקצועיות כמו ה-Linkedin, ה-WayN, ה- Facebook והאחרים. רשתות אלו מקשרות כיום ספרנים/מידענים עמיתים מכל קצוות העולם, ואפילו בין מדינות האויב. ספרנית מאשקלון יכולה לקבל טיפים מספרן מעזה מבלי לחצות את הגבול הממשי.
הגל השלישי של שיתופי פעולה בינלאומיים בא לידי ביטוי באמצעות כנסים שנתיים שללהדפיס ברקוד חברות בינלאומיות (דוגמת איגלו של אקס-ליבריס) ולאומיות (מאלי). שם מתקיימים מפגשים אמיתיים ולא וירטואליים בין העמיתים. כך גם לגבי ארגונים סקטוריאליים (דוגמת ארגון הספריות היהודיות) או הספריות הלאומיות. בכלל, הנושא של ספריות לאומיות כזרזים של רב-לאומיות וגלובליזציה תופס תאוצה רבה במאה ה-21.
המעגל המחקרי הרביעי נע סביב התמחויות: יעץ, כתבי עת, ספרות אלקטרונית, ספרות ילדים, מודלים של רכישות, קיטלוג, מיון, מפתוח והנגשה.
אוניברסיטת חיפה
החוג לניהול מידע וידע
מספר הקורס : 218.5010
שם הקורס: ניהול ספריות ומרכזי מידע
שם המרצה: ד"ר שחף הגפני
שעות קבלה: יום ג' 20:00-19:00
דואר אלקטרוני: shahaf@gordon.ac.il
מטרות:
המטרות הן להציג בפני הסטודנטים כלי ניהול אופרטיביים ואסטרטגיים הקשורים לתכנון, לארגון, לאיוש, להכוונה ולהדרכה, לתקצוב ולבקרה בספריות ובמרכזי מידע.
תכנית הקורס:
(Benis) (Nanus) (Stueart, ch. 2)
(Benis) (Nanus) (Stueart, ch. 2)
(Osborne, ch. 3) (Lynch, pt. 1) (Stueart, ch. 4-5)
Steart, ch. 7))
Steuart, Ch. 8-9))
(Lynch) (Osborne, ch. 3) (Stueart, ch. 10-12)
((Lynch) (Osborne, ch. 3) (Stueart, ch. 10-12
(Stueart, ch.13-17) (One of the items on Librarian Leadership)
(Lynch, pt. 2) (Bryson, pt. 9) (Steuart, ch. 18-19)
(Lynch, pt. 2) (Bryson, pt. 9) (Steuart, ch. 18-19)
(Lynch, pp. 652-666)
בכל מפגש נעסוק בשני נושאים בהתאמה. (מפגש ראשון + נושאים 1 + 2, וכן הלאה).
בחלק מהשיעורים יהיו משחקי תפקידים וסימולציות.
דרישות הקורס והרכב הציון הסופי:
נוכחות והשתתפות – 10%.
מבחן (חומר סגור) – 90%
ביבליוגרפיה
הסבר
** נדרש
*** ספר הקורס
אוניברסיטת חיפה
החוג לספרנות ולמידענות
שם המרצה: ד"ר שחף הגפני
שם הקורס: קיטלוג
מס' הקורס: 130.7086
מטרת הקורס:
להכיר את הכלים בארגון המידע, הגדותריו, מיוניו ופילוחיו. יושם דגש על תורות הקיטלוג, שדות MARC ועקרונות המיפתוח. הקורס ילווה בתירגול חומרים ובהכנתם לשימוש בקטלוגים של ספריות ומרכזי מידע.
נושאי הקורס:
הקטלוג מהו?
מהו הקיטלוג? מה ההבדל בין מיון לקיטלוג?
שדות MARC
יישומיים בקיטלוג
דרישות הקורס:
נוכחות – 10%
10 תרגילים – 30%
מבחן – 60%